<h1>הרוקח סימן רפ"ו</h1>
<h2>דף נח.</h2>
שעורה הנמצא בדבש בפסח כיון דנפל קודם הפסח בשכר בדבש אין זה חמץ בזמנו שנתבשל קודם הפסח ואין חוזר וניעור כדאמר גבי ציר בבכורות, ואפילו נפל בפסח אינו אסור אלא אם כן נתבקע כדמשמע בפרק כל שעה (דף מ') למר עוקבא כל שמניחו על פי האבוב הוא כלי אחד כדאמרינן במנחות (דף ס"ו) גבי עומר ולשמואל נתבקעו ממש והוי ספק דאורייתא ולחומרא אבל בבישול נתבקעו ממש דוקא כשמואל אסור, דחמץ במשהו מדרבנן אסור. חמץ בפסח למה לרבי שמעון מותר בתערובת ליבטל ברוב הלא יש לו מתירין לאחר הפסח אם כן למה יבטל י"ל שנימוח בטל אע"פ שיש לו מתירין. בע"ז בפ' בתרא (דף ע"ג) כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם, ואמאי בטל ברוב שלא במינו והא אמרי בנדרים בפ' הנודר מן הירק (דף נ"ח) ר' [שמעון] אומר כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו בו חכמים שיעור וכל דבר שאין מתירין כגון תרומה ומעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם נתנו בו חכמים שיעור ואסור בכל שהו הרי טבל יש לו מתירין והן התרתו שאם נפל יין של טבל כל שהוא ביין תפוחים דהוי שלא במינו דלא ידע כמה יכולין לפטור כל הכרי דחטה אחת פוטרת את הכרי ואמרי' במנחות (דף ל"א) פעם אחת נתערב לו טבל חיטין אמר לו קח מן השוק ועשר עליו הרי טבל יש לו מתירין אמאי בטל ברוב. ותירץ ר"ת בע"ז (דף ע"ג) דמיירי בטבל שהלכו בעליו למדינת הים דאין להפרישם בלא דעתו דשלוחכם לדעתכם. ובשילהי ביצה (דף ל"ט) מלח אסתרוקנית ידיע ממשו ומים יש ממשו בעיסה לא בטיל חמץ נמוח. אי נמי בע"ז בטבל הטבול לתרומה גדולה דאין לו מתירין דהיו תורמין כדאיתא בביצה (דף ל"א) וההיא דנדרים בשילהי הנודר מן הירק וההיא דמנחות מיירי בטבל הטבול לתרומת מעשר מדאמר ר' קח מן השוק ועשר עליו ויש לו מתירין.
